הכנס השנתי ה-49 של החברה ההיסטורית הישראלית יתקיים השנה באוניברסיטת חיפה ביום שני, 15 ביוני 2026, ל' סיוון התשפ"ו. הכנס יוקדש השנה לבחינה ביקורתית ורפלקסיבית של מקצוע ההיסטוריה בתום הרבע הראשון של המאה ה-21.

תקופה זו מציבה בפני ההיסטוריונים אתגרים חדשים והזדמנויות חסרות תקדים. המהפכה הדיגיטלית, עליית הבינה המלאכותית, קריאת התיגר על הנרטיבים הגדולים, הניסיון לתת במה לקולות מושתקים בחקר העבר, שינויים במבנה האקדמיה, לחצים ציבוריים ומוסדיים גוברים, הפוליטיזציה הגוברת של העבר – כל אלה ועוד מעצבים מחדש את דרכי עבודתנו, את השאלות שאנו שואלים.ות, ואת האופן שבו אנו מבינים.ות את העבר.

הכנס מזמין התבוננות ביקורתית ויצירתית על מקצוע ההיסטוריה עצמו – לא רק על מה אנו חוקרות.ים, אלא על האופן שבו אנו חוקרים.ות, על הכלים בהם אנו משתמשים.ות, ועל המשמעויות המשתנות של עבודתנו.

אנו מזמינות.ים הצעות להרצאות בכל התקופות ההיסטוריות ומכל האזורים הגיאוגרפיים, מהיסטוריונים והיסטוריוניות בכל שלבי הקריירה – מסטודנטים לתארים מתקדמים ועד חוקרות ותיקות. אנו מעוניינים.ות במיוחד בעבודות שמשלבות חשיבה מתודולוגית רפלקסיבית עם דוגמאות ספציפיות ממחקר קונקרטי. ההצעות יכולות להתמקד, בין היתר, בתחומים הבאים:

• הבנה מחודשת של המתודה ההיסטורית

-היסטוריוגרפיה בעבר: כיצד הבינו היסטוריונים בעבר את מקצועם? חידושים בהבנת האופנים בהם חברות היסטוריות השתמשו או הנכיחו את עברם שלהם.

-אפיסטמולוגיה היסטורית עכשווית: מהי אמת היסטורית כיום? כיצד אנו מתמודדים עם סובייקטיביות, עם ריבוי נרטיבים, עם הקלות הטכנולוגית בה ניתן לזייף מסמכים ותמונות היסטוריות? מה היחס בין 'סיפר-על' ל'קולות מודחקים'? כיצד מתקפים הסבר היסטורי בעידן ה'פוסט אמת'?

-איפה אנו עומדים כעת, כשלושים שנה אחרי התמסדותם של לימודי המגדר, לימודים פוסט-קולוניאליים, לימודי מיעוטים וכו' אל מול המתקפה על ה'פרוגרסיביות' והדרישה לחזרה להיסטוריות לאומיות.

• חידושים מתודולוגיים וטכנולוגיים

-מדעי הרוח הדיגיטליים: כיצד כלים דיגיטליים משנים את דרכי המחקר ההיסטורי?

-בינה מלאכותית והיסטוריה חישובית: מהם היתרונות והסיכונים של שימוש ב-AI? מהן הנורמות האתיות לכתיבת ההיסטוריה בעידן ה-AI?

-מחקר בינתחומי: מהו הרווח ומה המחיר בשיתוף פעולה עם מדעי החברה, ספרנים דיגיטליים, מדעי המחשב, מדעי הטבע וכו'.

• הממשק בין היסטוריה לחברה

– כיצד מלמדים היסטוריה בעידן של עומס מידע ומידע כוזב? מהו חינוך היסטורי בעידן הדיגיטל, באקדמיה כמו גם בבתי הספר?

-פוליטיקה של זיכרון: מהם שימושיה של ההיסטוריה בזירה הציבורית? מה תפקידנו במאבקי זיכרון ובדיונים על עבר שנוי במחלוקת?

– היסטוריה ציבורית: מהו תפקידו של ההיסטוריון.ית מחוץ לאקדמיה? האם יש עדיין מקום להיסטוריונים.ות כאינטלקטואלים.ות ציבוריים.ות? האם היה מעולם?

• המוסד האקדמי ותרבות המחקר

-מודלים חדשים של פרסום והערכה: ספר מול מאמר, הוצאה בגישה חופשית, מחקר משותף, מאגרי מידע מקוונים, רשימת ות"ת, דירוג כתבי העת – והשפעתם על כתיבת ההיסטוריה.

-קריירה אקדמית משתנה: מהם המודלים החדשים של עבודה אקדמית? האם ההכשרה שאנו נותנים.ות רלוונטית? מי יהיו ההיסטוריונים וההיסטוריוניות של המאה ה-21?

יש להגיש תקצירים (עד 300 מילים) מלווים בקורות חיים קצרים דרך הלינק הבא: הגשת מועמדות

מועד אחרון להגשת מועמדותיות: 20.3.2026, ב' בניסן תשפ"ו.

הוועדה המארגנת: פרופ' ליאת קוזמא, פרופ' איריס אידלסון-שיין, ד"ר צור שלו, ד"ר מיכה פרי.