ב אייר תשפ"ב, 3 במאי 2022

החברה ההיסטורית הישראלית עוקבת בדאגה רבה אחר ההחלטה לבטל את מבחני הבגרות במקצועות ההיסטוריה ולטשטש את הדיסציפלינה ההיסטורית תוך הטמעתה במסגרת רחבה של מדעי הרוח. אנו מצרים על כך שהקולות המודאגים של מורים ומורות, תלמידים ותלמידות, ועדות המקצוע והיסטוריונים והיסטוריוניות לנוכח הרפורמות (בין היתר בעצרת מחאה גדולה שהתקיימה ב 27.1.2022) לא מצאו אוזן קשבת.

גם אם כוונת המהלך להועיל ללימודי ההיסטוריה ולעודד חשיבה עצמאית, אנו חוששים שלא זאת הדרך הנכונה להתאים את ההוראה לנסיבות המשתנות. להיפך, הדבר עלול לגרום לכך שלימודי העבר יהיו זרים לחלוטין עבור חלק ניכר מתלמידי ישראל, בשל אי-חשיפתם לידע נחוץ ובסיסי על עברו ההיסטורי של עם ישראל ועל ההיסטוריה של העמים.

לימודי ההיסטוריה – הישראלית, היהודית, המזרח-תיכונית והעולמית – עומדים בבסיס זהותנו, ומובילים ליצירת נוער ערכי המחובר לעברו וצופה פני עתיד. עם כל הרצון הטוב לשקם את מדעי הרוח, הרפורמות המוצעות לא יאפשרו היכרות עם תיאורים מקיפים של העבר מהתקופות הקדומות ועד לימינו, ינפצו נרטיבים לאומיים ואזרחיים מלכדים שנבנו בישראל במשך דורות לרסיסים חסרי משמעות והקשר, ויפגעו באופן חמור במעמד מורי ההיסטוריה, במכוני הכשרת המורים והמורות להיסטוריה ובלימודים ובמחקר ההיסטוריים באוניברסיטאות ובמכללות בשנים שיבואו.

דווקא לאור אתגרי הגלובליזציה, התלמידים זקוקים לידע בסיסי שיעזור להם להתמצא בעולם המגוון שלנו. כדי לגבש את החברה הישראלית על כל גוונייה ושבטייה נדרשת בשעה זו דווקא הרחבה של ידיעת העבר כדי שיווצר בסיס משותף לשיח ישראלי מורכב, על הסכמותיו ועל מחלוקותיו. החברה ההיסטורית קוראת לחזק את לימודי ההיסטוריה, תוך התחשבות בצורכי הזמן, ולא לפגוע בהם ובמעמדם.

פרופ' שמואל פיינר, בשם הנהלת החברה ההיסטורית הישראלית