פרופ' סקוט אורי

פרופסור סקוט אורי הוא חבר בסגל האקדמי הבכיר בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, שם הוא משמש גם כמנהל המכון ע"ש ביסן לחקר התודעה ההיסטורית וכעורך בכיר של כתב העת History & Memory: Studies in Representation of the Past.  מחקריו מתמקדים בהיסטוריה יהודית ומזרח-אירופית בעת החדשה, ובפרט בשטחי פולין, תוך דגש על שאלות חברתיות ופוליטיות הקשורות לעיור, לאומיות והגירה, וכן על חקר האנטישמיות והזיכרון ההיסטורי.

פרופסור אורי למד באוניברסיטת ברקלי ובאוניברסיטה העברית בירושלים. הוא כיהן כחוקר אורח ועמית מחקר באוניברסיטאות בפנסילבניה, ויסקונסין-מדיסון, וורשה, טורנטו, ובהרווארד.

פרופסור אורי זכה בפרס Reginald Zelnik לספר המצטיין בתחום ההיסטוריה מטעם איגוד ASEEES על ספרו:
Barricades and Banners: The Revolution of 1905 and the Transformation of  Warsaw Jewry (Stanford University Press)

בנוסף, היה שותף לעריכת כמה קבצים העוסקים בהיבטים שונים של ההיסטוריה היהודית המודרנית, בהם:

Antisemitism and the Politics of History (Brandeis, 2024; מרכז שזר, 2020)

‏Key Concepts in the Study of Antisemitism (Palgrave, 2021),

Cosmopolitanism, Nationalism and the Jews of East Central Europe (Routledge, 2014).

פרופ' רענן ריין הוא מופקד הקתדרה למדעי היהדות ע"ש אלכסנדר גראס באוניברסיטת פלורידה, מופקד הקתדרה ע"ש אליאס סוראסקי להיסטוריה ספרדית ולטינו אמריקנית, וסגן הנשיא לשעבר של אוניברסיטת תל אביב.

ריין הוא המחבר והעורך של יותר מחמישים ספרים ויותר ממאה וחמישים מאמרים בכתבי עת אקדמיים וקבצי מאמרים. הוא חבר באקדמיה הלאומית להיסטוריה של ארגנטינה ולשעבר נשיא הארגון הבינלאומי ללימודים לטינו-אמריקניים יהודיים (LAJSA). ממשלת ארגנטינה העניקה לו את עיטור "מפקד במסדר ע"ש הגנרל המשחרר סן מרטין" על תרומתו לארגנטינה ותרבותה. מלך ספרד העניק לו עיטור דומה. ב-2016 זכה פרופ' ריין בפרס ע"ש ריימר לוסט, שהעונק לו על ידי הקרן ע"ש אלכסנדר פון הומבולדט והקרן ע"ש פריץ טיסן.

פרופסור מוסטפא כבהא הוא פרופור מן המניין במחלה להיסטוריה, פילוסופיה ולימודי יהדות וראש החוג ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה הפתוחה.

בין ספריו:

Writing up The Storm-The Palestinian Press Shaping Public Opinion (London: Vallentine Mitchell Academic, 2007).

The Palestinian Arab In/Outsiders: Media and Conflict in Israel. with D. Caspi (London/Portland: Vallentine Mitchell, 2011).

The Palestinian People: Seeking Sovereignty and State. Boulder, (London: Lynne Rienner Publishers, 2013.)

Prisoners without Bayonets: The Palestinian Prisoners and the First Israeli Detention Centers, 1948-1949. With Wadie Awawdia (Beirut ,2013. Arabic)

The Palestinian Names of Places and their Connection with Space: al-Lajjun Region as an Example. (The Arabic Language Academy- Haifa ,2013. Arabic)

פרופסור כבהא הוא גם העורך של הגיליון:

He edited, Towards a Historical Narrative of the Nakba: Complexities and Challenges (2006), (Haifa: Mada, Arab Center for Applied Social Research, 2006. Arabic).

משה סלוחובסקי הוא אמריטוס בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים.

פרופ' סלוחובסקי למד היסטוריה של ימי הביניים ושל העת החדשה המוקדמת בירושלים, בהנחייתם של פרופסור יהושע פראוור ומיכאל הס ז"ל. בשנת 1992 השלים באוניברסיטת פרינסטון דוקטורט על ההיסטוריה של צרפת בעת החדשה המוקדמת, בהנחייתם של פרופ' נטלי זימון דיוויס ופרופ' פיטר בראון. לאחר שלוש שנות פוסט-דוקטורט במכון הטכנולוגי של קליפורניה שב לאוניברסיטה העברית בירושלים, ומאז 1995 הוא לימד וחקר בה. בשנת 2013 התמנה לפרופסור מן המניין, ובשנה שלאחר מכן החל לכהן בקתדרה על שם פולט וקלוד קלמן לחקר יהדות צרפת. לאורך השנים מילא שורה של תפקידי ניהול באוניברסיטה, ובהם ראש תוכנית אמירים, ראש החוג להיסטוריה, ראש המכון להיסטוריה וראש מרכז לייפר ללימודי נשים ומגדר.

החל משנת 2015 סלוחובסקי שינה את תחומי העיסוק שלו, ועוסק במקומם של היהודים בתרבות ההומו-לסבית בגרמניה בתקופת הקיסרות השנייה ורפובליקת ויימאר וחוקר את תרומתם של יהודים גרמנים לתרבות וחיברות הומו-לסביים ביישוב ובשנות המדינה המוקדמות.

אשר סלה הינו פרופסור חבר באקדמיה לאומניות בצלאל, במחלקה לתרבות חזותית וחומרים ובתוכנית לתואר מוסמך במדיניות ותאוריה של האמנויות ובאוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' סלה היה חבר בכיר ב-Katz Center for Advanced Judaic Studies, באוניברסיטת פנסילבניה בשנים 2011-2012 וב-2015 וב-Maimonides Center for Advanced Studies in Jewish Scepticism, באוניברסיטת המבורג בשנים -2017-2018, 2020-2021 ו-2024.

תחומי המחקר שלו עוסקים בספרות יהודית באיטליה בעת המודרנית, בלימודים ספרדיים ובקולנוע יהודי. בין פרסומיו:

Masa‘ Be‘arav (Florence: Giuntina, 2006), La République des Lettres: Rabbins, médecins et écrivains juifs en Italie au XVIIIe siècle (Boston/Leiden: Brill, 2007), L’epistolario di Marco Mortara: un rabbino italiano tra riforma e ortodossia (Florence: Giuntina, 2012), Diari Risorgimentali: due ragazzi ebrei si raccontano (Livorno: Belforte, 2017), Il mondo fuori dal Ghetto: I viaggi di Moise Vita Cafsuto, gioielliere alla corte dei Medici (Turin: Claudiana, 2022), Jeremy Popkin, Asher Salah, Giuseppe Veltri (eds.), A Sceptical Jew. Richard H. Popkin’s Private Republic of Letters (Boston: Brill, 2025).

פרופ' סלה עורך בכתב העת להיסטוריה יהודית 'זכור' וערך יחד עם פרופ' דניאלה פלסר ופרופ' מיכל פרידמן את:

“Genealogies of Sepharad,” Quest. Issues in Contemporary Jewish History, 18 (2020).

פרופ' סלה עוסק גם בתרגום ספרות ישראלית מודרנית לאיטלקית וספרות איטלקית עכשווית לעברית, שופט בתחרויות ספרות וקולנוע, ויועץ אמנותי ומרצה בפסטיבלי קולנוע.

פרופ' אבריאל בר-לבב מלמד במחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה. מחקריו עוסקים בהיסטוריה אינטלקטואלית של היהודים בעת החדשה המוקדמת, בתפיסות יהודיות של המוות, בתולדות הספר היהודי, במאגיה יהודית ובכתיבה אישית.

פרופ' בר–לבב כתב יחד עם משה אידל וכותבים נוספים את סדרת הספרים: שער לקבלה: נתיבות למיסטיקה יהודית. (האוניברסיטה הפתוחה, 2022). יחד עם שותפים נוספים ערך את הספרים: 'בדרך אל המודרנה: שי ליוסף קפלן' (מרכז זלמן שזר, 2018);   'דרך ספר: שי לזאב גריס' (כרמל, 2021); 

Death in Jewish Life: Burial and Mourning Customs among Jews of Europe and ,Nearby Communities (De Gruyter, 2014)

Studies in Contemporary Jewry, Vol. 31: Textual Transmission in Modern Jewish Culture (2020);

הוא ערך בעבר את כתב העת פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, בהוצאת מכון-בן צבי, והוא עורך שותף בכתב העת Zutot: Perspectives on Jewish Culture (Brill).

מאמרו 'אינטימיות טקסטואלית וברית הקריאה בין גירוש ספרד לאמסטרדם' זכה בפרס עם ועולם למאמר מצטיין בהיסטוריה לשנת 2020.

פרופ' שמואל פיינר הוא היסטוריון של העם היהודי בעת החדשה. עיקר מאמציו המחקרים מוקדשים לפענוח קוד המודרניזציה היהודית, ובמיוחד לכתיבת תולדותיה המפותלים ורבי הגוונים של תנועת ההשכלה, לחשיפת שורשי החילון ביהדות אירופה, להקשבה לקולות העימותים, הלבטים ודילמות הזהות שהתעוררו לנוכח שסעים חברתיים ותרבותיים, וכן לחיבור רחב יריעה שמשחזר את הביוגרפיה של המאה ה-18 היהודית מתוך האזנה רגישה לקולות של נשים וגברים בני הזמן, לשאיפותיהם, חלומותיהם ואף לסיוטיהם ואכזבותיהם.

פרופ' פיינר הוא יליד תל אביב (1955), בוגר תואר ראשון שני ושלישי של האוניברסיטה העברית בירושלים בהיסטוריה של עם ישראל ובהיסטוריה כללית. בשנת 1990 זכה במלגת "אלון" והצטרף לסגל המחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר אילן ובשנת 2001 התמנה לפרופסור מן המניין, שם שימש כראש המחלקה (2004-2001) וכראש הקתדרה לתולדות היהודים בגרמניה. החל משנת 2023 הוא פרופסור אמריטוס. בנוסף, פיינר ביקר באוניברסיטאות ייל, פרנקפורט ולוצרן כפרופסור אורח.

בין ספריו: "מהשכלה לוחמת להשכלה משמרת" (מרכז דינור 1993), "השכלה והיסטוריה, תולדותיה של הכרת עבר יהודית מודרנית" (מרכז זלמן שזר 1995, מהדורה באנגלית 2002), "מהפכת הנאורות, תנועת ההשכלה היהודית במאה השמונה עשרה" (מרכז זלמן שזר 2002, מהדורה אנגלית 2004, מהדורה גרמנית 2007), "משה מנדלסון" (מרכז זלמן שזר 2005, מהדורה גרמנית 2009, מהדורה אנגלית 2011, מהדורה סינית 2014), "קול עלמה עברייה, כתבי נשים משכילות במאה התשע עשרה" (הקיבוץ המאוחד 2006), "מלחמת תרבות, תנועת ההשכלה היהודית במאה ה-19" (הוצאת כרמל 2010), "שורשי החילון, מתירנות וספקנות ביהדות המאה ה-18" (מרכז זלמן שזר 2010, מהדורה אנגלית 2011), "לתולדות החילון היהודי" (בלימה 2026, מהדורה אנגלית 2026).

במשך עשור שנים שמואל פיינר כתב את הביוגרפיה של המאה השמונה עשרה היהודית. החיבור עוקב אחר האירועים שהתרחשו במאה הזו ונותן קול לבני ובנות הזמן. החלק הראשון של החיבור, "עת חדשה, יהודים באירופה במאה השמונה-עשרה, 1750-1700", ראה אור בשנת 2017 בהוצאת מרכז זלמן שזר (תרגום לאנגלית בהוצאת אינדיאנה 2020), והחלק השני, "עת חדשה, יהודים באירופה במאה השמונה עשרה, 1800-1750" יצא לאור בשנת 2021 (במהדורה אנגלית 2023).

לצד המחקר שמואל פיינר פעיל בשורה של מוסדות וחבר בוועדות שתפקידן לקדם בישראל את מדעי הרוח בכלל ומדעי היהדות וחקר העבר בפרט. מאז 2019 הוא מכהן כראש החברה ההיסטורית הישראלית ונמנה על עורכי כתב העת "ציון". בעבר עמד בראש מכון ליאו בק בירושלים לחקר יהודי גרמניה (2019-2007),  והיה חבר בוועדות שונות של המל"ג והות"ת (מרכזי המצוינות, ועדת מדעי הרוח, ועדת השיפוט למלגות רוטנשטרייך).

ספרו "מהפכת הנאורות" זכה בארה"ב בפרס קורת (2004), וכן בפרס Meyer-Struckmann מטעם אוניברסיטת היינריך היינה (2007). ספרו "שורשי החילון" זכה בשנת תש"ע בפרס שזר לחקר תולדות ישראל. בשנת 2012 זכה בפרס הומבולדט שמוענק בגרמניה על מכלול ההישגים במחקר.  שמואל פיינר הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

פרופ' מוסטפא עבאסי הוא היסטוריון חוקר ומרצה בחוג ללימודים רב תחומיים, ובתכנית לתואר שני בלימודי גליל באוניברסיטת תל חי. מחקריו עוסקים בשני תחומים עיקריים: חקר ההיסטוריה החברתית של האוכלוסייה הערבית פלסטינית בארץ החל משלהי התקופה העות'מאנית ועד לתום תקופת המנדט הבריטי. דגש מיוחד ניתן במחקריו לאזור הגליל על ארבעת הערים המרכזיות: צפת, טבריה, נצרת ועכו.
וכן, חקר ההיסטוריה של מלחמת 1948 באזור הגליל, הן בערים והן בעורף הכפרי, מחקריו מתמקדים בהתפתחות המלחמה, במהלכיה ובתוצאותיה השונות בכל עיר ובאזורים הכפריים.

פרופ' עבאסי כתב עשרות מאמרים, ומספר ספרים בנושאים שהוזכרו לעיל, בין ספריו:

ערבים ויהודים בעיר מעורבת: צפת בתקופת המנדט 1918–1948. ירושלים: יד בן-צבי, 2015.

טבריה ותושביה הערבים בימי השלטון הבריטי 1918- 1948, ירושלים: יד בן – צבי, 2021.

The Cities of Galilee During the War of 1948: Four Cities and Four Stories. Germany: Lap Lambert Academic Publishing, 2014

Roberta Green, Shira Hantman,Yair Seltenrich, Mustafa Abbasi, and Nancy Green, Living in Mandatory Palestine: Personal Narratives of Resilience of Galilee During the Mandate Period, Rutledge Publishing, 2018.

Abbasi, Mustafa, Raphael, k., (2025). The Golan in the Mamluk and Ottoman periods: An archaeological and historical study. Nelson Glueck, School of Biblical Archaeology, Hebrew Union College – Jewish Institute of Religion, Jerusalem.

פרופ' סדריק כהן סקלי מלמד פילוסופיה יהודית באוניברסיטת חיפה. הוא מכהן כמנהל מכון בוצריוס לחקר ההיסטוריה והחברה הגרמנית בת זמננו וכראש החוג לתולדות ישראל ומקרא. תחום מחקרו הוא ההיסטוריה האינטלקטואלית הבין דתית.

פרופ' כהן סקלי פרסם ספרים רבים ומאמרים בתחומים מגוונים העוסקים בהיבטים בין-תרבותיים של המחשבה והספרות היהודית בתקופת הרנסנס ובמאות התשע-עשרה והעשרים. במהלך לימודי הדוקטורט שלו (1998-2004) חקר את הקשר שבין הוגים יהודים להומניזם של הרנסאנס, ובפרט בהגותו של דון יצחק אברבאנל (1437-1508). עם השלמת הדיסרטציה שלו, חיבר שלושה ספרים וכתב מאמרים רבים הנוגעים להיבטים מגוונים במחשבה ובספרות היהודית בתקופת הרנסאנס. הביוגרפיה האינטלקטואלית שלו אודות דון יצחק אברבאנל ראתה אור באנגלית בהוצאת Bradeis  ובעברית בסדרה היוקרתית של מרכז זלמן שזר, "גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי".

הוא ערך במשותף את הקבצים Skepsis and Antipolitics: The Alternative of Gustav Landauer (Brill, 2022), ‏Modern Jewish Thought on Crisis Interpretation, Heresy and History (De Gruyter, 2024) ו-Women Writing Buber (Brill, 2026). בימים אלה הוא כותב ספר חדש שכותרתו Forgotten Paths to Modernity: Isaac Abravanel, New Imperial Thinking and Critical Historiography, אשר עתיד להתפרסם בסדרת Jewish Culture and Context של University of Pennsylvania Press.

פרופ' כהן סקלי תרגם יצירות רבות ומוביל מספר יוזמות מחקר בנושא תחיית הפילוסופיה במזרח התיכון ובצפון אפריקה במאה התשע־עשרה ובתחילת המאה העשרים: פרק נשכח בתולדות הרעיונות.

פרופ׳ דברה קפלן, היא פרופסור מן המניין במחלקה להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו ע״ש ישראל וגולדה קושיצקי באוניברסיטת בר-אילן ומכהנת כראשת הקתדרה לתולדות היהודים בגרמניה ע"ש בראון. היא חוקרת את העת החדשה המוקדמת באירופה ומחקריה מתמקדים בהיסטוריה חברתית ותרבותית, במגדר, וביחסים בין יהודים לנוצרים.

היא חיברה את הספר Beyond Expulsion, שדן ביחסים בין יהודים לנוצרים בתקופת הרפורמציה הפרוטסטנטית. הספר גם ראה אור בעברית בהוצאת מרכז זלמן שזר: שטרסבורג: יהודים, נוצרים רפורמציה. ספרה השני, The Patrons and their Poor: Jewish Community and Public Charity דן בצדקה בקהילות יהודיות בגרמניה. ספרה השלישי, אותו כתבה יחד עם פרופ׳ אלישבע קרליבך,A Woman is Responsible for Everything: Jewish Women in Early Modern Europe, דן בנשים יהודיות בקהילות אשכנזיות במרכז ומערב אירופה.

ד"ר נתן מרקוס, מרצה בכיר במחלקה להיסטוריה כללית באוניברסיטת בן גוריון. הוא בוגר תואר ראשון בהיסטוריה וכלכלה מהאוניברסיטה העברית, והשלים דוקטורט בהיסטוריה מודרנית באוניברסיטת NYU. מחקרו אודות השיקום הכלכלי של אוסטריה בין השנים 1921-1931 התפרסם כספר על ידי הוצאת הספרים של אוניברסיטת הרווארד בארצות הברית.
במהלך השנים שימש עמית מחקר באוניברסיטה האירופאית בפירנצה ובאוניברסיטה העברית והיה חבר סגל בחוג להיסטוריה של האוניברסיטה הלאומית למחקר ובבית הספר הגבוה לכלכלה בסנט פטרסבורג, רוסיה.

ד"ר מרקוס משמש כמנהל המרכז ללימודים אוסטריים וגרמניים באוניברסיטת בן גוריון וכן מלמד קורסים בהיסטוריה מודרנית. במחקרו, מתמקד ד"ר מרקוס בהיסטוריה של אוסטריה, תולדות המימון והיסטוריה מודרנית כללית של אירופה. כעת עורך ד"ר מרקוס מחקר אודות השוק השחור בוינה בין השנים 1943-1948.

אורית רוזין היא פרופסור מן המניין וחברת סגל בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, ומשמשת כסגנית יושב הראש של החברה ההיסטורית הישראלית. 

רוזין היא היסטוריונית חברתית ומחקריה מתמקדים בהיסטוריה משפטית, תרבותית וחברתית ובחקר ההיסטוריה של הרגשות. רוזין חוקרת את ההיסטוריה של הציונות, היישוב ומדינת ישראל.

ספרה הראשון, חובת האהבה הקשה: יחיד וקולקטיב בישראל בשנות החמישים (2008), זכה בפרס יונתן שפירא מטעם האגודה ללימודי ישראל – The Association for Israel Studies בשנת 2009. ספרה השני, A Home for All Jews: Citizenship, Rights and National Identity in the New Israeli State (2016), היה פיינלסט לפרס Jordan Schnitzer מטעם האגודה ללימודי יהדות – The Association for Jewish Studies בשנת 2018. ספרה השלישי, Emotions of Conflict, Israel 1949–1967 (2025), זכה בפרס הספר הטוב מטעם מכון חייקין לגאואסטרטגיה באוניברסיטת חיפה ובפרס האגודה האירופית ללימודי ישראל – The European Association of Israel Studies בשנת 2025. בשנת 2026 זכה ספרה בפרס קורנבלט מטעם מרכז צ'ריק לתולדות הציונות, היישוב, ומדינת ישראל  באוניברסיטה העברית בירושלים.

ד"ר מיכה י' פרי הוא מרצה בכיר בחוג לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה שעוסק בחקר ימי הביניים היהודיים. ספרו 'מסורת ושינוי: מסירת ידע בקרב יהודי אירופה בימי הביניים' יצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 2010; ספרו השני, Eldad’s Travels: from the lost Tribes to the Present, יצא בשנת 2019. הוא לימד וחקר באוניברסיטאות ייל, הרווארד וUCLA.

מחקריו עוסקים ביחסים בין קהילות יהודיות במזרח ובמערב בימי הביניים, ביחסי יהודים-נוצרים, בהעברת ידע, תרבות חומרית, היסטוריה של שפות ותולדות ההלכה.